רבי דוד
מלילוב
נולד בשנת תק"ו בכפר ביאלה הסמוך ללילוב
לאביו ר' שלמה צבי. את רוב ימיו שבילה בשדות
וביערות בתבודדותו בחיק הטבע הטביעה עליו
את חותם הפשטות, הטבעיות והעממיות. משנשא
אשה ועול הפרנסה העיק עליו החזיק חנות מכולת
קטנה. אולם כל יום היה מוכר רק לפי צורך פרנסתו
לאותו יום כדי שלא לקפח ח"ו פרנסתם של שאר החנוונים.
נודע באהבת ישראל שהגיע בה לשלמות ובסבלנותו
הרבה לגבי הזולת, אפילו לגבי עבריינים. באהבה
מיוחדת היה מטפל בילדי עניים ובמיוחד בבעלי
כשרונות. ידועה גם חיבתו לבעלי חיים, בימי
הירידים היה הולך ומשקה את הסוסים שנעזבו ע"י
בעליהם.
בא במגע עם אחדים מצדיקי הדור והסתופף
גם בצלו של רבי אלימלך מלז'נסק. נהג להסתיר
מעיני האנשים את מהותו הרוחנית האמתית, בהזדמנויות
של שיחות תלתידי חכמים משא-מתן בהלכה היה
שותק, לא נודע כלמדן אפילו לחוג רעיו הקרובים.
היה מתמיד בלמוד תורה והגיע למדריגה גבוהה
בידיעתה, אך במקרים מועטים נודעה גדולתו בתורה
ביחוד במו"מ ההלכתי שהיה בינו לבין הרב
ר' אברהם צבי מפיוטרקוב בעל שו"ת "ברית אברהם"
בדיני מקואות.
תלמיד נלהב של החוזה מלובלין השפיע גם
על היהודי מפשיסחה אחד ממעריציו שיסע ללובלין.
גם בתורת היהודי מוכרת השפעתו של רבי דוד. נערץ
בכל סביבתו אפילו ע"י גויים, השפיע על רבים
שיחזרו בתשובה ובתוכם על ר' חיים דוד בר' יששכר
דוב הידוע כד"ר ברנרד שנתפרסם אח"כ כבעל
מופת.
רבי דוד נפטר בז' שבט תקע"ד והשאיר שלושה
בנים; רבי משה, רבי נחמיה ורבי אביגדור.
רבי משה שהיה חתנו של היהודי מפשיסחה עלה לארץ
ישראל ונפטר בה. דברי תורה מועטים משלו
מפוזרים על פני כמה ספרים, הסיפורים והאגדות
עליו כונסו בספר "מגדל דוד" פיוטרקוב תר"צ.
תנאי
ראשון לגאולה
בין גאולת
היחיד, גאולת הנפש מכבליה הגשמיים, ובין גאולת
הרבים, גאולת העם משעיבודו הרוחני והגשמי אי
אפשר להן שתבאונה אלא אם מכירים את חסרוניתיהם
ומשתדלים לתקנם, תנאי ראשון לגאולה: דע ותקן
את עצמך, דבר זה אנו לומדים מתורתינו הקדושה
כשאמרו בני יעקב ליוסף כנים אנחנו, כשחשבו
בדעתם שהם צדיקים גמורים וכל עוולה לא נמצאה
בהם לא היו מוכשרים לתיקון ולגאולה, אדרבא
יוסף קצף עליהם "ויאמר אליהם יוסף הוא אשר
דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם" אבל כשהודו
על האמת והכירו את חסרונותיהם באמרם אבל
אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו את צרת נפשו
בהתחננו אלינו ולא שמענו - רק אז התחילה
גאולתם להתנוצץ, לבו של יוסף נתמלא רחמים
ואהבה לאחיו, ויסב מאליהם ויבך. רבי יעקב יצחק מפשיסחה עמ' כ'.
בחינת
ארץ ישראל
אם אדם
מקדש את עצמו מלמטה ומלמעלה ואפילו ד' אמות
שלו בקדושה ובטהרה אזי תחול הברכה בנכסיו
אפילו בחוץ לארץ. כי זוהי גם כן בחינת ארץ
ישראל כנודע. נפלאות
היהודי חידושי תורה.
אין ישראל
רע
לא נמצא
ישראל רע. ואע"פ שיש זה שהוא רע הוא הלק גוי
אשר יושב בקרבו אבל ישראל לא נמצא רע. שיח שרפי קודש מטות.
עשרה
מישראל
כל מקום
שיש עשרה מישראל אפילו מלאך שבא לשם מתמוגג
מפחד דכל ביה עשרה שכינתא שריא. שם משמואל תולדות.
בדברי
רצוי ובנחת
אין להוכיח
אנשים בדברי תוכחות וניאוצים כדי להשיבם בתשובה
שלמה לפני השי"ת ב"ה, כי אם להתהלך עמהם בדברי
רצוי ובנחת ולקרב את לבבם באהבה ולעוררם ביראת
שמים. נפלאות היהודי
חידושי תורה.
סגול
והייתם
לי סגולה הקב"ה אומר להם לישראל ההיו לי כמו
ה"סגול' שלאיזה צד נהפכת תשאר "סגול" כמו
שהיא כמו כן ישראל אף שחטא הרבה שנהפך אעפ"כ
הוא נשאר בתמונתו וצורתו בפנימיות נשמתו יהודי
כמו שהיה. שם משמואל יתרו.
צדיק
איך
תאמרו עלי שאני צדיק הדור אם אני עדיין מרגיש
בעצמי אהבה לבני וזרעי יותר מלשאר בני ישראל.
תפארת שלמה רמזי פורים.
מחילה
עתיד
הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, לעתיד לבוא יבקש
הקב"ה כביכול מהצדיקים שימחלו לו על היסורים
העניות והדחקות שסבלו בעולם הזה. ר' יעקב יצחק מפשיסחה עמ' כ'.
המכיר
את ה'
ולמכיר
נתתי את הגלעד, -- ולמכיר את הגל-עד, למי שמכיר את
ה' הולך בדרכיו ומתנהג במדותיו נתתי את הגיל-עד,
העדות למי שמכיר את ה' באמת הוא שמחתו התמידית
גיל וחדוה נראים על פניו תמיד הגיל הוא
עד למכיר את ה'. מרום הרי"ם.
יסוד
הקדושה
איך תחשוב שתעלה תפלתך לשמים אם
אין לך קדושת הזיווג? שזהו עיקר יסוד הקדושה. דובר שלום עמ'.
מכל
מלמדי השכלתי
מדות
ומוסר יש לקבל מכל אדם כמ"ש חז"ל איזהו חכם הלומד
מכל אדם. פעם שמעתי שאיכר אחד אמר לחברו
בזו הלשון; אתה אוהבני? והשיבו הן. ואמר
לו שקר אתה דובר כי אם באמת אתה אוהב אותי צריך
אתה לדעת את הכל אשר בפנימיות לבי ומה שחסר
לי. ואם אין אתה יודע זאת אין אתה אוהב אותי
באמת. כי האוהב הנאמן צריך לדעת מכל הדברים
הנצרכים והחסרים לחברו אוהבו כדי לידע
להשלים את נפשו. מגדל
דוד.
מדרכיו
א
אכילה
לשמה
פעם אחת
התאכסנו אצל המגיד הקדוש מקוזניץ וצ ל היהודי
הקדוש מפשיסחה הרה"ק ר' פישלי מסטריקוב
והרה"ק ר' דוד מלילוב. המגיד הק' היה יושב
במיטתו מחולשת כחו וגם שלחנו היה סמוך למיטתו
ועשה סעודה לפני שלשה הצדיקים ממאכלי חלב.
והושיב אצלו בסמוך לו את היהודי הק' ור' פישלי
ור' דוד היו יושבים זה כנגד זה בצדדי השלחן,
אחד מימין ואחד משמאל, והמגיד הק והיהודי הק'
שהיו יושבים ביחד היו מספרים ביניהם והמתיקו
איזה סוד בחשאי, והרה"ק ר' פישלי חשק מאד לשמוע
ומטה את אזנו לשמוע מה הם מדברים והרה"ק ר' דוד
היה עושה את שלו והיה אוכל לחם וחמאה טח על
פניו כנהוג. אמר המגיד הק' להר"ר פישלי מפני
מה אין אתה משגיח ללמוד מזה האברך אוכל חתיכת
לחם עם חמאה והוא קרבן ועוד חתיכה לחם עם חמאה, בין
תבין כמה גדול כח אכילת הצדיקים.
פעם אחת
היה הרה"ק הרי"מ מזלוטשוב בקלימאנטוב והיו
שם כמה צדיקים וגם הרה"ק רבי דוד היה שם וכשנסע
משם הלך הרה"ק ר' דוד מחוץ לעיר וכשעבר הרי"מ
לפניו הלך ר' דוד אליו עם פתקא וכתב שם שיתפלל
עבורו שיוכל לאכול לשמה ובירך אותו שיוכל לאכול
לשמה. מגדל דוד.
ב
ת
פ י ל ת ו
פעם נסע
תלמידו הרה"ק ר"י מווארקי זצ"ל לאיזה כפר והתאכסן
אצל בעל בית אחד שם כשהגיעה העת להתפלל מנחה
- ויצא יצחק לשוח בשדה - כשבא לשדה לא התחיל
להתפלל תיכף רק הלך ומשמש כל אילן ואילן עד
שבא לאילן אחד והתפלל אצלו. כשגמר את תפלתו
ניגש אליו בעל הבית ואמר לו רבי דכירנא כד הוינא
טליא בא לכאן הרבי רבי דוד מלילוב זצ"ל והתאכסן
אצל אבי כאן והתפלל גם כן תפילת מנחה אצל
אילן זה --- צא וראה מזה רוח קדשו שפגע באילן
זה מתפילת רבינו. שם.
ג
לימודיו
יד"ע
ומפורסם שכשרצה הרה"ק רבי דוד מלילוב ללמוד
עלה על עליה הגג ולמד שם כדי שלא ידעו שהוא
לומד כששמע שאחד בא לפרוזדור כיסה את הגמרא
ובחורף נתן רגליו בשק של "שעצקי' כדי שלא
יצטנן. מגדל דוד.
אהבת
ישראל
הרה"ק
היהודי מפשיסחה היה אצל רבי דוד י"ב שבועות
שילמד אצלו אהבת ישראל ולא היה יכול ללמוד
ממנוּ, אח"כ נסעו שניהם לאיזה כפר והרה"ק
רבי דוד נהג לקרוא לכל איש מהכפר בשם מרא דאתרא
"דארפס רבי" ולכל איש שגר בכפר הלך לשאול לשלומו
והוכרח היהודי ללכת עמו לכל מקום. פעם או לאיזה
כפר ולא רצה היהודי ללכת עמו לאיזה בית והלך
הוא לבדו ושהה שם לערך חצי שעה. כשבא חזרה שאלו
היהודי מדוע שהה כ"כ? אמר לו רבי דוד אספר לכם
כשבאתי להאיש מהבית הזה שמעתי איזה ענין שהוא
יש לו אב זקן אצלו ופעם אמר לו שיקח צלע בשר
ויבקעגה כי היה קצב ושהה זמן רב ולא יכול לבוקעו.
אמר הבן לאביו אם לא שיראתי מהשי"ת הייתי
הורגך. כששמעתי שהוא צדיק וירא אלקים לא יכלתי
להנתק מעליו ולכן שהיתי כ"כ. הוא לא תפס
לשוֹן אחרון "הייתי הורגו" כקא לשון ראשון שהוא
"ירא אלקים". שם.
לפני
פטירתו
א
כשחלה
הרה"ק רבי דוד בא אליו רופא אחד כשביקרו וראה
שאין טוב עמו לא אמר לו כלום רק הלך לבני
ביתו שעמדו מרחוק ואמר להם בחשאי שמצבו אינו
טוב. כשראה הרה"ק זאת קרא את הרופא ואמר מה אתה
אומר שאין טוב עמי תדע שאני הולך לביתי. כעבור
שעות אחדות נכנסו אליו החסידים וראו שהוא צוחק
מאד ושאלוהו רבי מפני מה אתה צוחק כ"כ? אמר להם
בזו הלשון "מיר האבן זיך אזוי ווייט אויסגעארבייט
שאפלו הרבי מלובלין לא ידע מאתנו כמה אנחנו
גדולים" וסיים מיד ואמר "היהודי הקדוש ידע מעט
מאתנו אבל אחר לא". שם.
ב
שלשה
בתים היו לו בלעלוב בשנה האחרונה לימי חייו
קנה לו את הבית השלישה כשנכנס בו בפעם הראשונה
נפל הכובע מעליו מיד בפתח. כשראה כן הכה
באצבע צרדה ולא ידעו פירושו הסוף היה שנפטר
באותה שנה. שם.
ג
הרה"ג
ר' שמואל זצ"ל אב"ד דק"ק קאמינסק עשה פעם ברית
מילה לבנו שנולד לו ואז היה רבי דוד שם ואמר
שיקרא אותו שם על שמו וכן עשה באותה שנה
נפטר הרה"ק רבי דוד . שם.
לאחר
הסתלקותו
א
כשנפטר
הרה"ק שלחה אשתו את גביע הכסף של קידוש אל הרב
מלובלין שכן צוה לפני מותו. ויהי בש"ק כשנטל
הרבי את הגביע לקדש בו נזדעזע ונתנו מיד על
השלהן נטלו שנית וגם כן היה כך וכן בפעם
השלישית. אז אמר הרה"ק מלובלין בזו הלשון "חבל
על דאבדין ולא משתכחין" פירוש שלא נוכל לשכוח
אותם עליהם יש להתאבל.
ב
כשנפטר
הרה"ק לקח הצדיק רבי ישעיה זצ"ל מפשעדבורז את
העגלה שלו הנקראת "בויעד" שרבי דוד היה רגיל
לנסוע עליה ולא רצה לנסוע עליה ואמר שהיא אצלו
כמו קדשי קדשים ועמדה זמן רב בחצרה עד שנתלעה.
ג
בנו
הרה"צ ר' אביגדור"ל זצ"ל היה פעם ביומא דהלולא
של אביו על האוהל והיה שם עולם גדול וכשיצא
מהאוהל אמר לאנשים שהיו שם אני מעיד שא"א זצ"ל
קרא כל הפתקאות של העולם כולו. שם.
עמדתו
במחלוקת בין היהודי הקדוש והחוזה מלובלין
א
בזמן
שהיה המחלוקת הידועה בין הרבי מלובלין זצ"ל
והיהודי הקדוש זצ"ל מפני המלשינות שהלשינו
עליו שונאיו היה הרה"ק רבי דוד פעם בלובלין.
וכשישב על יד שלחנו הטהור וראה שהרבי מלובלין
מתלהב מאד הכה רבי דוד פתאום על השלחן בכח
ובקבוק היין נפל ונשבר. שאל הרבי מלובלין
מי הוא זה שהכה על השלחן וענה רבי דוד אני
הוא "דוד בן ישי" והרבי לא אמר כלום. על זה אח"כ
שאלוחו אוהביו מדוע עשה כן והוא אמר הנה הרבי
חיפש בהיכלי הרקיע לראות היכן הוא ההיכל
של מחותני היהודי הקדוש ורצה ליקח ממנו המדריגות
ואני כשראיתי כן לא הסכמתי ע"ז וע"כ הכיתי במכוון
על השלחן כדי שאבלבלנו להרבי וירד לעוה"ז
ולא יגיע להיכלו של היהודי ואעפ"י שנשבר הבקבוק
בשבת ג"כ אין דבר כי לקיחת המדריגות מהיהודי
הוא ענין פקוח נפש לגבי ופקוח נפש דוחה שבת.
שם.
ב
פעם אחת
היה הקוה"ט מוהר"ר זי"ע מלעלוב בשבועות אצל
רבינו ה"ק זי"ע בלובלין ושמע שהרבי הק' אמר
ביום א' דשבועות אנו הולכים לעקור הרים גדולים,
ונצטער הק' מלעלוב זי"ע כי ידע שבודאי כוונתו
על היהודי הק' זי"ע. ולמחרתו ביום ב' דשבועות
ג"כ שמע מהרבי הק' מלובלין ג"כ כדברים האלה
ונהנה מאד מזה על שעדיין ח"ו לא נגע בו שום דבר
רע, אך אעפי"כ היה פחד עולה על לבו והיה מחכה
שיגיע מוצאי יו"ט ותיכף כשהגיע מוצאי יו"ט אחר
ההבדלה לקח רשות מרבינו הק' מלובלין זי"ע והלך
לדרכו. ותיכף כאשר בא לבית היהודי הקדוש זי"ע
הלך לקראתו היהודי הקדוש זי"ע ואמר לו שלום
עליכם רבי דוד מלעלוב, אנחנו היינו מסתירים
את עצמנו במקום שאף הרבי הקדוש מלובלין אין
לו רשות לילך שמה. נפלאות
היהודי.
ג
פעם
אחת ראה הרה"ק הרבי מלובלין זצ"ל את הרה"ק רבי
דוד הנ"ל בחלום וראה תוארו שהוא בוער כאש ומאיר
בבהירות גדולה. אמר אז הרבי מלובלין זצ"ל
לא ידעתי מקודם שהוא גדול כ"כ שאם הייתי
יודע לא היתה לי הקפדה עליו בשום דבר. מגדל דוד.
הסוחר
הרב הקדוש
רבי דוד היתה לו חנות עם מלח ובסוף עזב את המסחר.
כששאלוהו ע"ז אמר הנה אנכי כשאני רואה שהקונה
הולך לסוהר אחר לקנות יש לי שמחה גדולה שאצל
אחר יש קונה אבל להיפך אם סוחר אחר יראה
שאיזה קונה הולך אלי לקנות ולא אליו יש לו עגמת
נפש ואני אין רצוני שתהיה ע"נ לנפש ישראלי עבורי
לכן עזבתי את המסחר. מגדל דוד.